<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קפ"ג</h1>
<h2>דף יב.</h2>
האיש מקדש בו ובשלוחו והאשה מתקדשת בה ובשלוחה, והשליח עושה שליח, והאומר לשלוחו (דף נ') צא וקדש לי אשה במקו' פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת אם אמר לו הרי היא במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר מקודש', וכן בגירושיןא) והאומר לחבירו (נזיר דף י"א וכתובות דף ס"ד וע"ש בתו' טור ורמב"ם) צא וקדש לי אשה סתם (ש"ע ומת השליח ואינו יודע אם קדש לו אם לאו) אסור בכל הנשי' שבעולם כי מכל אחת יש לומר שמא קדש שלוחו קרובתה של זו, אבל אם בשעה שצוה לשלוחו לא היה לזאת שרוצה לקדש שום אשה מקרובותיה האסורות פנויות מותר בה אף על פי שהיה לה לאחר מכן (פי' לאחר שצוה לשליח). [סמ"ק סימן קפ"ג]. א) שמראה מקום הוא לו.
